עלון בנק הזמן –
ירושלים
מומלץ לפתוח את העלון כקובץ וורד בקישור בתחתית העמוד
חנוכה, דצמבר, 2009
תערוכה בבנק הזמן בהר נוף
צוות ההיגוי של בנק הזמן הנפלא בהר נוף ארגן תערוכה מציוריה של גב' רבקה טסלר, חברת בנק הזמן. בפוסטר ההזמנה המהודר נכתב:
תערוכת ציורים
גב' רבקה טסלר תחי'
א'-יט' כסלו תש"ע 18.11 – 6.12.09
מועדון גיל הזהב הר-נוף
הציירת מרת רבקה טסלר תחי', גילתה את כישרונותיה האומנותיים, במסגרת שכונתית. לפני כשנה וחצי עברה הגב' טסלר להר נוף מהעיר נתניה. היא חברת המועדון, ועוסקת גם בפעילות חסד בהתנדבות למען תושבי השכונה.
לפני מספר חודשים יצאנו בשכונה במיזם של "בנק הזמן", התושבים מקדישים זמן זה לזה, ומעשירים ומעניקים מהידע שלהם לזולתם. מרת טסלר חברה לגב' וויקי שמעוני תחי' במסגרת זו. הגב' טסלר לימדה את גב' שמעוני תפירה, אומנות בה היא מנוסה כבר רבות בשנים, וגב' שמעוני העניקה לגב' טסלר את הבסיס והיסוד לאומנות הציור. לאחר שהגב' טסלר גילתה משיכה והצלחה בתחום הציור, הוסיפה ללמוד עוד בכוחות נעורים אצל הציירת פריידא ריין תחי'.
שמחים אנו להגיש היום מפרי מכחולה של הציירת, ציורי נוף מקסימים, מלאים צבע, חיות והמון עצמה, לצד ציורים שלירושלים העתיקה, ותמונות פרחים חינניות השופעות אור וחום. זו התערוכה הראשונה של הציירת, ומקוים אנו בעקבות התרשמות קהל המבקרים לבשר על תערוכות נוספות, כשמציור לציור כוחנו עולה ומתעלה.
חזקי ואמצי!!!
הנתינה ברוח התקופה
היימיש מק-ריי, עיתונאי בריטי בולט הכותב בעיקר בענייני כלכלה בעיתונים כמו ה"פיינשל טיימס", כתב מאמר* מעניין שיש לו השלכות מעניינות לבנק הזמן.
מק-ריי מבחין בהבדל משמעותי בין אופי הנתינה בתקופת תום השנה האזרחית ותחילת השנה החדשה, לבין אופי הנתינה בתקופה זו בשנים קודמות. המשבר הכלכלי החמור שתקף את העולם שינה את אופייה של הנדיבות בין אנשים: אם בשנים הקודמות עברו סכומים גדולים של כסף ומתנות כמחווה של טוב אנושי, הרי השנה במקום משאבים כספיים וחפצים ניכרת הנטייה להעניק זמן:
המיתון המחמיר והולך משאיר אנשים רבים עם פחות כסף ויותר זמן. חוסר הביטחון הכלכלי גורם לכך, שאפילו האנשים שיש להם כסף או רכוש מעדיפים לחסוך או להיזהר בהוצאותיהם, כי אפילו ערך נכסיהם מצוי בסכנה. "ההבדל הבולט והברור ביותר הוא המעבר מנתינה של חפצים לנתינה של שירותים", כותב מק-ריי. זה אומר, שאנשים מעניקים זמן, שממנו יש לאנשים בשפע, ומעדיפים לשמור את הכסף, שממנו יש מעט. סוג כזה של נתינה הוא אישי הרבה יותר וכרוך הן במחשבה והן ביכולת אישית ואנושית של הנותן. לכן, בעטיו של המיתון, לגבי הרבה אנשים דווקא הזמנים הקשים יביאו להתייחסות אנושית יותר לאותם חברים או בני משפחה, שבדרך כלל מקבלים חפצים, שלעתים קרובות אין כל צורך בהם.
*Hamish McRae: A time for giving with a difference. The Independent, 25 November, 2009.
כנס רכזים של בנקי הזמן בירושלים
ב-26 בנובמבר, 2009, נערך הכנס החודשי של רכזי בנקי הזמן באזור ירושלים. מפגשים אלה תמיד מרתקים, מאחר והם מאפשרים לאותם אנשים שנושאים על כתפיהם את מירב האחריות והעבודה לשהות שעתיים תמימות יחד, להתלונן על הקשיים והתסכולים, להתגאות על ההצלחות וההפתעות לטובה, לבקש עצות והמלצות זה מזה, ולהעמיק את ההיכרות ההדדית.
אלא שהמפגש הזה התאפיין בכמה דברים ייחודיים: ראשית, הנוכחות היתה כמעט מלאה - בדרך כלל נעדרים מהמפגשים כמה רכזים בשל מחלה, חופשה, או סתם טרדות החיים. שנית, במפגש הזה היו שלוש רכזות חדשות: ענבל מבנק הזמן תלפיות מזרח, טליה מבנק הזמן גינות העיר, ושרה מבנק הזמן כפר אדומים.
אולם את ההתרגשות הגדולה ביותר גרמה המשלחת המכובדת של אורחים מבנק זמן מחוץ לירושלים – בנק הזמן המשגשג של אזור, בריכוזה של יפה. האורחים באו, להלכה, כדי להתרשם וללמוד מבנקי הזמן בירושלים, אלא שמיד גנבו את ההצגה כשתארו את פעילותו המרשימה של בנק הזמן במינהל הקהילתי של אזור. באו ללמוד ויצאו מלמדים.
יפה (ראשונה משמאל), רכזת בנק הזמן באזור, בפעולה
משתתפי המפגש
מריים לוין זיכרונה לברכה
לפני שבועות מספר הלכה לעולמה מריים לוין (מ' בפתח), חברה ותיקה ופעילה של בנק הזמן בגינות העיר בירושלים. הליכתה מאיתנו הייתה פתאומית ומפתיעה. בבנק, מריים הנחתה קבוצה בטיפול לפי שיטת פלדנקרייז, אחת לשבוע, בימי שני בערב. ערב אחד, שלא כדרכה, לא הופיעה מריים למפגש, ולאחר שבוע נעדרה פעם נוספת. הניסיונות להתקשר אתה בטלפון לא צלחו ורק לאחר מספר שבועות הגיעה אלינו הידיעה המרה.
מריים נולדה בירושלים. הוריה, בתיה ומשה לוין, עלו מארצות הברית לארץ ישראל בשנת 1947, לפני הכרזת העצמאות של המדינה, מתוך ציונות צרופה ורצון לסייע בהקמתה של המדינה. אנשים מקסימים אלה, המתגוררים כבר שנים רבות בירושלים, ספרו לי על בתם, שהיא הבכורה משלושת ילדיהם: מריים הייתה ילדה מוכשרת, חרוצה, אוהבת טבע ואדם. היא נגנה בפסנתר וחלילית, חיברה זמירות לשבת שאותן אמנם זמרו במקומות שונים, ולימדה תורה ויהדות. היא סיימה תואר ראשון במתמטיקה בהצטיינות, ותואר שני בפסיכולוגיה בהצטיינות. אלא שנטייתה החזקה לרוחניות הפנתה אותה לאותם עיסוקים שאפשרו לה עזרה ישירה לבני אדם: הילינג, פלדנקרייז, תנועה וכד'. יכולת ההילינג שלה הייתה מרשימה. אביה היה עד למקרה הזה: בביקור אקראי בסניף בנק, ספרה לה הפקידה שהיא סובלת מכאב כרוני בידה. מריים בצעה טיפול הילינג בו במקום ובתוך דקות נעלם הכאב.
מריים למדה גננות בגנים הבוטאניים באוניברסיטה העברית ועבדה בגינון. אולם לאחר שעברה תאונת דרכים - דריסה על ידי נהג אוטובוס - שגרמה לה פציעה רצינית בשתי רגליה, לא הייתה מסוגלת להמשיך בגינון. תהליך ההחלמה התמשך לאורך זמן רב, ובזמן שהייתה רתוקה לכסא הגלגלים ניצלה את הזמן לעסוק בקרמיקה, ציור על משי, ועוד.
מריים בסדנה לשזירת פרחים, בנק הזמן, גינות העיר
הוריה של מריים משתאים למראה המכתבים, שיחות הטלפון והמסרים שהם מקבלים מרחבי העולם, שבכולם דברי הפתעה וצער על פטירתה בטרם עת, ופרטים עליה ועל סגולותיה, שאת חלקם לא ידעו כלל. ההורים הקימו קרן לזכרה – "קרן מריים שרה בגן הבוטאני בירושלים", בשל אהבתה החזקה לטבע, וכל החפץ מוזמן לתרום לקרן הזו.
כותבת מלי יעקובי, חברת בנק הזמן:
את מריים הכרתי דרך בנק הזמן, אישה שקטה ונעימה שהייתה איתנו בדרך שלה. אף פעם לא התלוננה על כאב או מגבלה כל שהיא, נתנה בדרך השקטה שלה שלווה ונועם וניסתה להביא את השקט שלה לתוך הקבוצות בהן השתתפה.
היא הנחתה את קבוצת התנועה שבה השתתפתי כמה פעמים. הבקשה שלה הייתה להתחבר לטבע ולהיות נוכחת בעכשיו ופה. כמו כן השתתפה בחוג לשזירת פרחים שאוולין העבירה. גם שם הביעה את החופש שלה ואת החיבור שלה לטבע.
ממעט הזמן שהיינו ביחד היא חסרה לי, יהי זכרה ברוך.
רכזת חדשה לבנק הזמן כפר אדומים
שרה פוקס ניהלה את בנק הזמן בכפר אדומים במשך שנתיים, ובימים אלה החליפה אותה בניהול הבנק שמחה מרדכי. היא כותבת לעלון:
לפני שנתיים בערך (א' כסלו תשס"ח) נפגעתי בתאונת דרכים קשה ביותר עם 10 שברים בכול הגוף. לאחר חצי שנה של טפולים ובתי חולים בקשתי יפה מהמפקחים במשרד החינוך לשחרר אותי מעבודה במשרד, אחרי 39 שנים. והם עשו זאת למעני.
במשרד בחינוך שמשתי מדריכה מחוזית למתמטיקה במנח"י ומחוז ירושלים, וכמו כן לימדתי הוראת מתמטיקה במכללת אפרתה - מכללה לבנות בבקעה, ירושלים.
אני גרה 29 שנים בכפר אדומים, ומשתדלת מאוד להיות מעורבת בקהילה בדרכים שונות: השתתפות בוועדות חינוך, הכנת תלמידים למבחני כניסה במתמטיקה, הדרכת מורים, הוראת מתמטיקה לתלמידים עולים, הוראת מתמטיקה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ועוד.
כאשר שמעתי על תפקיד ריכוז הבנק שהתפנה, בקשתי להמשיך להיות מעורבת בענייני הישוב - דבר שהתקשיתי לעשות בשנים שבהן הייתי מדריכה מחוזית. לשמחתי התמזל מזלי ונבחרתי לתפקיד, ומאז תאונת הדרכים הרגשתי שאני מתחילה לחיות מחדש.
במפגש הראשון במסגרת בנק הזמן אמרתי לחברים אני רק נותנת: כל יום ראשון אני מגיעה לבית הספר שלנו בכפר למשך 8 שנות ואני מרגישה עם זה מצוין. לשמחתי, אתם הסברתם בצורה מעולה את ההבדל בין התנדבות לבין פעילות בבנק הזמן, ולכן בעתיד אני אמשיך לתת בהתנדבות בקהילה ובו זמנית אקבל ואצרוך בבנק הזמן
לגבי הפעילות בבנק - אני מאוד מחוברת לקהילה דרך דפי המידע שנשלחים כל שבוע. עכשיו אנחנו עוסקים בהכנת חגיגת מלאת שנתיים לבנק הזמן שלנו.
בברכה,
שמחה מרדכי
פרידה מחלי הירש – אבל לא ממש...
במשך שנה תמימה עמלה חלי הירש בהקמתו של בנק הזמן בפסגת זאב. כזכור, חלי עסקה בזה כחלק מלימודיה באוניברסיטה העברית במסגרת לימודי העבודה הסוציאלית הקהילתית. סודות הצלחתה של חלי בבניית הבנק היו: אחד, העבודה "לפי הספר" ובהדרכה צמודה של איילה וול, המנחה העירונית של בנק הזמן; שניים, הקסם האישי; שלושה, צוות היגוי מצוין. עם תום השנה התארגן הצוות המוביל של בנק הזמן – ידידה, שרה, יונה ורחל (בתמונה) - למסיבת פרידה, שהיתה מהולה בעצב על העזיבה אך גם בשמחה על ההישגים המרשימים של הבנק בתום שנה אחת בלבד ועל התקדמותה של חלי לאתגרים חדשים.
אלא שזה לא סוף הסיפור. אלוהי בנק הזמן רצה אחרת. מנהל המינהל הקהילתי, מר יחיאל לוי, לא היה מוכן לקבל את פרישתה של חלי ללא מאבק: ההוכחות בשטח ליכולותיה של חלי ורצינותה היו חזקים מדיי. ואמנם, חלי הסכימה להישאר בניהול בנק הזמן בפסגת זאב, לשמחת כולם. וכותבת חלי בפרוטוקול של פגישת הצוות בתחילת דצמבר: "ממש כיף לחזור- שתהיה לנו עבודה פורייה ומעניינת!"
הקמת צוות מוביל לבנק הזמן בחומת שמואל
ב-20 באוקטובר, 2009, התקיים ערב חשיפה של פרויקט בנק הזמן בפני תושבי חומת שמואל. כמו בכל ערב חשיפה כזה במקומות אחרים, גם הפעם הנעלם הגדול היה – כמה תושבים אמנם יטרחו ויבואו לערב החשיפה? ולפיכך – איזה אולם מקצים? כמה כיבוד מכינים?
אכזבה לא היתה: האולם שנבחר היה צר מלהכיל את כל הבאים, והכיבוד הנדיב היה בהחלט במידה ראויה. למפגש הגיעו תושבים מכל הגילים והרקעים החברתיים והתרבותיים. יו"ר הנהלת המינהל, מר הרצל יחזקאל, כיבד את המפגש בנוכחותו ובדברי הברכה שנשא, ומנהל המינהל הקהילתי, מר מני כ"ץ, ברך את הבאים למפגש ונתן הסבר רקע על המיזם וחשיבותו לקהילה. המפגש היה ענייני, מתוכנן היטב, והאווירה נעימה. והעיקר: בסיומו של הערב המוצלח נבנה והלך הצוות המוביל של בנק הזמן בשכונת חומת שמואל.
מני כ"ץ, מנהל המינהל הקהילתי, בטקס ההשקה של בנק הזמן
רוחמה, מימין, מסבירה מהו בנק הזמן
עכשיו, מספר שבועות בלבד אחר-כך, מצוי צוות ההיגוי של הבנק - לורנט, איתן, משה, סיגלית, מיכל, מאנו, דינה, מתן, פנינה ואיתי - במלוא תנופת החשיבה והעשייה: הרכזת רוחמה אוטגרגוסט והצוות התוו במדויק במהלך שלושת המפגשים היעילים של הצוות את לוח הזמנים להכשרת הצוות, לתאריך התחלת השיווק, ולהתחלת הראיונות, הקליטה והשיבוץ של העמיתים, ונעשתה חשיבה על יעדי הבנק לשנת 2010.
משה רייז ז"ל
הקמתו והתרחבותו המהירה של בנק הזמן בישראל מאז הפיילוט שיצא לדרך בשנת 2002 הצריכו תוכנה טובה ושימושית, אשר תאפשר קליטתם של החברים המצטרפים במהירות, שיבוצם היעיל ותיעוד השעות והמקצועות שהוחלפו. איש המפתח אשר סייע לכל אחד מהרכזים והצוותים להבין ולהטמיע את התכנה הזאת היה משה רייזר, אביו של בועז רייזר, יוצר התוכנה.
משה השאיר רושם חזק על כל אותם אנשים שנפגשו אתו בבנק הזמן. סבלנותו, רצינותו, הידע שלו והיכולת שלו ללמד ולהכשיר – היו נתונים נדירים. לכן, כאשר נודע לנו די באיחור שמשה הלך לעולמו, התקבלה הידיעה בצער גדול ובהפתעה.
אנו, עמיתי בנק הזמן, מבקשים להשתתף עם משפחתו של משה בצערה, ולייחל שלא תדעו עוד צער.
ביקשתי מבועז לכתוב עבורנו משהו על אביו, ותודה על הסכמתו לשתף אותנו ביותר פרטים על האדם היקר הזה.
התחלה
נולד ב- 4.12.1930 בבית החולים הדסה בתל אביב.
גדל בבני ברק ושם גם למד בבית הספר היסודי.
בחטיבת הביניים, לשנה אחת, היה בחברת הנוער בקבוצת יבנה.
את התיכון, מכתה ח', עשה במקווה ישראל.
ב- 1947 עלה עם גרעין ו' של בני עקיבא לביריה, שם היו כל תקופת המלחמה עד 1949.
אח"כ למד תקופה בישיבת הדרום.
ב- 1950 הגיע לקיבוץ עין צורים, שם נשא לאישה את אלישבע ריבלין.
משה גידל יחד עם אשתו משפחה לתפארת המונה שישה בנים ובת, וזכה לראות 20 נכדים וארבעה נינים.
עבד במטע שנים רבות ושירת בתפקידים ציבוריים בקיבוץ עין צורים.
בגיל 52 פנה משה להרחיב את אופקיו, וסיים דוקטורט במדעי החיים במסגרת האוניברסיטה הפתוחה (מהמחזור הראשון של האוניברסיטה הפתוחה), בשנת 1991. עסק במחקר קרוטנואידים, פוליסכרידים ושמנים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע ושימש כמרצה לכימיה במכללה. בהמשך לא שקט על שמריו וסיים תואר שני במנהל עסקים ויעוץ ארגוני.
למשה היה ידע נרחב בתחומים רבים ולכן פנו לעצתו רבים בענייני דיומא ואף בענייני תורה, ותמיד נענו בשמחה ובסבלנות.
עיסוקיו בשנים האחרונות כללו, (לא לפי סדר חשיבות):
תמיכה והטמעה של תוכנת "בנק הזמן", קשר עם השירות
המטאורולוגי ע"י רישום כמות הגשמים במהלך שישים
השנים האחרונות, חבר מזכירות בקיבוצו עין צורים, שעורי
עזר לתלמידים במתמטיקה והכנה לבגרות, לימוד גמרא
בשבת בצהריים, ניהול הכספים של חלק מהמשפחה בחברת
השקעות ובילוי בחברת אשתו אלישבע.
תחביביו: עישון מקטרת, משחק ברידג', האזנה למוסיקה
קלאסית, חיבור נעימות לתפילות, אפיית עוגות במיקרוגל,
אירוח הבנים ומשפחותיהם וטיפוח הבוסתן שליד הבית.
משה ניפטר בפתאומיות עקב דימום מוחי חריף
ב-י' בחשוון תש"ע 28/11/2009
יהי זכרו ברוך
רכזת חדשה לבנק הזמן תלפיות מזרח
ענבל כהן, עובדת קהילתית נמרצת ויעילה, נכנסה לתפקיד ריכוז בנק הזמן בתלפיות מזרח. הבנק איננו חדש, אבל נצרך לזריקת מרץ. ענבל נכנסה לתפקיד בזמן טוב מבחינת כלל הבנקים בירושלים: זו תקופה של התחדשות, הקמת בנקים חדשים, ומורגשת אנרגיה חדשה של עשייה קהילתית.
מפגש צוות היגוי, בנק הזמן, תלפיות מזרח
ומה מתרחש בבנק הזמן של שכונת רמות?
לחברינו היקרים שלום רב.
מה שלומכם, ואיך המרגש ?
חודש נובמבר עומד להסתיים השבוע,
וחודש דצמבר כבר עומד על הסף.
ויחד עימו הולך ומתקרב גם חג החנוכה, הוא חג האור.
ידוע כי האור מסמל את החום, את טוב ואת הנעלה.לשמחתנו הרבה, אנו יכולים לציין כי גם פעילות בנק הזמן הפכה להיות מוארת לאחרונה, עם שפע ההצעות לפעילויות השונות.
ומה הואר לנו החודש בבנק ???
ראשית - פעילויות הקבוצות והסדנאות בבנק -
1. קבוצת שוק ההון - הקבוצה הראשונה שנוסדה בבנק - מונה כבר 12 חברים, נפגשת אחת לשבועיים, וחבריה מדווחים על לימוד והנאה רבה.
להלן מכתב שכתבה לנו אחת מחברות קבוצת שוק ההון:
"נכחתי רק בפגישה אחת של קבוצת ההשקעות ומאד נהניתי. למדתי דברים חדשים וחשובים, למרות ובגלל שאני משקיעה בשוק ההון מספר שנים ולומדת ממקורות שונים, מצאתי את המפגש מרתק ומועיל. גדעון, המנחה, הוא בעל ידע עצום ובנוסף לכך יש לו יכולת דידקטית, חוש הומור ואישיות מבריקה. השיעור מובנה היטב ומנוצל לטובת המשתתפים. מומלץ."
2. קבוצת קיפולי הנייר – היתה, למעשה, קבוצה חד-פעמית שהתכנסה ביום שלישי ולמדה את טכניקת קיפול עטיפת שקית התה, ובעזרת הטכניקה הבסיסית הזו למדו משתתפי הסדנה ליצור עבודות שונות.הסדנה התקיימה בביתה של חיה, מעבירת הסדנה, שהציגה בפני המשתתפים גם ספרים בנושא קיפולי הנייר.
להלן מכתב שכתבה לנו אחת ממשתתפות סדנת קיפולי הנייר:
"אני מודה לך מאוד על ההזדמנות שנתנה לי, בזכותך, להכיר אשה מופלאה זו ,שכולהטוב ונדיבות. חיה ארחה אותנו יפה ונתנה את כל כולה כדי להעביר את הידע שלה. בזכותה נפתח ליצוהר לתחום יפה שתמיד עורר בי פלא ועתה נוספה גם סקרנות ורצון להרחיב אתהידע. די חששתי להתקרב אליו ,שמא לא אצליח לעשות זאת, והנה חיה גלתה לנו את המפתחלדלת הקסמים ואני רואה שגם אני מצליחה לעשות משהו בקיפולי נייר .הוכחה לכך שנדבקתיבחיידק - בקשתי מחברות שיתחילו לאסוף לי שקיות תה כי יש לי חשק ליצור דברים כאלה שלמדנו במפגש.
הסדנה היתה נעימה וחיה מקסימה ומשדרת רצון טוב ללמד ולהעביר את הידע שלה בקיפולי נייר בשקיות תה. אני אישית למדתי ונהניתי. ממליצה מאוד."
שימו לב !!! סדנה נוספת של קיפולי נייר תועבר בע"ה לקראת חג הפסח. המעוניינים יתחילו לאסוף עטיפות ריקות של שקיות תה.
3. קבוצת פרשת השבוע - החלה אף היא את פעילותה. ניתן להצטרף לפעילות המעניינת ולשיחות המרתקות אודות העניינים המועלים מדי שבוע בפרשה. המפגשים מתקיימים מדי יום חמישי.
4. קבוצת האנגלית למתקדמים - נפגשת כל שבוע ולומדת ברצינות גמורה להשתמש נכונה בשפה בדיבור. כל הכבוד למשתתפים על ההתמדה.
5. קבוצת הריפוי העצמי – בהתארגנות.
תחומים מוצעים:
יהודית - מנחת צחוק ושמחה, תקיים בביתה סדנה מיוחדת לקראת חג החנוכה שתכלול תרגילי יוגה צחוק לנשים בלבד.
רותי - מציעה לתת זמן בלימודי השפה הערבית ובתחום ההוראה המתקנת לתלמידים אינטליגנטים בגילאי חטיבת הביניים/התיכון שעברו אבחון; תלמידים בעלי פוטנציאל שקשה להם להתארגן עם הזמן; שיש להם קושי להתארגן עם החומר; ולתלמידים שיש להם בעיות קשב וריכוז ומטופלים בריטלין; שלא יודעים כיצד לסכם חומר, ואיך להתכונן למבחנים במקצועות רבי המלל.
תחומים נדרשים:
נחמה - מעוניינת בתופרת.
שיהיה חודש מואר לכולנו,
אפרת שחם, רכזת, אורן בולנדי, רכז עבודה קהילתית
צוות ההיגוי דבורה זרחי, מרים בן שלמה ודיוויד גרינברג.
בנק הזמן רמות אלון.
טליה – הרכזת החדשה של בנק הזמן גינות העיר
שירה אבני רכזה את פעילות בנק הזמן במרכז הקהילתי גינות העיר, במרכז תרבות העמים, במשך שלוש שנים תמימות. בתקופה זו התרחב הבנק לממדים רציניים, וכיום מבקשים להצטרף אליו בממוצע שני אנשים מדי יום. שירה המשיכה שורה ארוכה של רכזות מעולות. לכן, כשהגיע הרגע הדרמטי שבו שירה החליטה "ללכת הלאה בחיים", שוב קיננה הדאגה בקרב ראשי האשכול, שלא יימצא לה מחליף ראוי.
למודעת ה"דרושים" לתפקיד רכז בנק הזמן הגיבו מעל מאה פונים, והתראיינו כמה עשרות. טליה הרשימה את כולם ולאחר תהליך חפיפה קצר עם שירה תפסה את העניינים ונכנסה לריכוז הבנק במלוא המרץ.
הגיע הזמן.../ טליה גרינבלט
"יש סוד אחד גדול, שהוא עם זאת ענין של יום-יום. כל בני האדם שותפים בו, כל אחד מכירו, אבל רק בני אדם מעטים מאוד נותנים עליו אי פעם את דעתם. רוב האנשים מקבלים אותו סתם כמות-שהוא, ואינם תוהים עליו כהוא-זה. והסוד שמדובר בו הוא ה ז מ ן.
למדידתו יש לוחות שנה ושעונים, אבל אין זה מלמד אותנו הרבה. שהרי כידוע לכל, יש ששעה אחת ויחידה נראית בעינינו כנצח, ולעומת זאת אפשר ששעה אחת תחלוף כהרף עין. הלא זה תלוי בחוויות שחווית בתוך אותה שעה.
כי זמן הוא חיים. והחיים שוכנים בלב."
(מתוך "מומו" מאת מיכאל אנדה)
מה משותף למוסיקאי עולה חדש מארצות הברית, מטפל בשיטת אלכסנדר בתחילת דרכו, סבתא חביבה עם הרבה ניסיון חיים, עובדת מדינה שאינה מכירה את המונח "זמן פנוי" וסטודנטית-מדריכת אירובי המעוניינת להעשיר את חייה בדבר מה מעבר לשגרה? כל אלה א/נשים שפגשתי בשבועיים האחרונים במסגרת תפקידי כרכזת בנק הזמן במינהל הקהילתי של גינות העיר. כל אחד ואחת מהם עולם ומלואו של חוויות, מחשבות, שאיפות ובעיקר רצון טוב. אי אפשר שלא לשים לב להתלהבות התמימה והטהורה של המצטרפים לבנק הזמן ושל החברים הוותיקים בו, מן הרעיון הפשוט ובעל העוצמה של החלפת שעות. מייסדי בנק הזמן כינו אותו "כלי לשזירה מחדש של המארג הקהילתי". נראה שהמטאפורה המעניינת הזו אינה מקרית, ואולי אף נקשרת לסמל שבו בחר מהטמה גנדי במאבק שלו לעצמאות הודית: גלגל טוויה המסמל סיפוק צרכים עצמאי, לקיחת אחריות וחזרה אל המקורות. נראה שיש לבנק הזמן כח משיכה כמעט מיסטי. מי שבוחר להתקרב לפרוייקט הייחודי הזה מייד נשבה בקסמו ומתקשה לדמיין את החיים בלעדיו. עם הכניסה לבנק הזמן חוויתי הצפה של רוח ואווירה בהם לא נתקלתי במקומות אחרים. במהלך שיחות עם חברים אודות הבנק, אמרתי לא פעם שזכיתי לעבוד במקום שבו אני נתקלת יום יום בטוב ליבם של בני האדם.
אחרי ניסיון אישי בארגונים, עמותות, מוסדות חינוכיים, חברתיים ואקדמיים בהם ההתנהלות השגרתית היא מאבק מתמיד לתיקון עוולות ומחדלים חברתיים, אין לי כל ספק שבנק הזמן הוא יוצא דופן. התיקון והעשייה נעשים כאן כמעט באופן טבעי, בנעימות ובטוב. אני יכולה רק לאחל ולקוות שביום מן הימים הרעיונות עליהם מושתת בנק הזמן יהוו בסיס איתן למציאות היומיומית של החברה כולה, ולא יהיו עוד תופעה אלטרנטיבית בשוליים. בעיני רוחי אני רואה עשרות ומאות "קהילות זמן" המפחיתות בהדרגה את התלות בתרבות הצריכה ומצמצמות את הפערים בין בני האדם. ברוח החג, לא דרוש לכך נס. רק הרבה רצון טוב.
בגינה הקהילתית במוזיאון לטבע, דצמבר 2009
עורך העלון: גדעון ברוידא
יש לך תגובה? שאלה? הצעה למאמר לעלון?