עלון בנק הזמן אוגוסט 2008

 

 

לפניכם העלון הראשון של בנק הזמן בירושלים. במהלך שש השנים מאז הקמת הפיילוט של בנק הזמן במינהל הקהילתי 'גינות העיר' בירושלים, בחסות החברה למתנס"ים ובשיתוף נדיב של ארגון הג'וינט, התפרש רעיון בנק הזמן ברחבי המדינה. בנקי זמן נוסדו בזה אחר זה בקהילות אשר השכילו להצמיח את המנהיגות והעמיתים, אשר הם מצדם הצליחו להפוך רעיון נפלא למציאות קהילתית חיה ונושמת.

 

כולנו יודעים עד כמה מורכב התהליך של הפיכת הרעיון למציאות: ההפנמה של תפיסת בנק הזמן; ההסברה בקהילה; ההיערכות הפיזית; גיוס ועדת ההיגוי; ראיונות העמיתים המצטרפים; הניהול השוטף; ההתמודדות עם המשאבים הדלים. כל אלה דורשים מוטיבציה גבוהה, יכולת התמדה, הבנה טובה של הנפשות הפועלות בקהילה, והתמודדות עם התסכול הכרוך בתהליך האיטי של הקמת בנק זמן בריא ואיתן.

 

יצירתו של עלון ירושלמי היא הכרח המציאות. כל בנק זמן הוא ישות מיוחדת ונפרדת, עם אופי מסוים וייחודי, ואין שני בנקים הזהים זה לזה. אולם הקשר ההדוק בין הבנקים חשוב ליצירת הסולידאריות מחד, והגברת היעילות מאידך, כדי שהבסיס שעליו מושתת בנק הזמן בירושלים יאפשר להפיץ את הבשורה ולהקל הקמתם של בנקי זמן נוספים בקהילות אחרות בעיר.

 

העלון יופיע אחת לשבועיים. הוא מהווה במה של כל עמית, ראש אשכול ורכז בבנק הזמן ושל כל מי שהמשך קיומו של הבנק ושיפורו המתמיד חשובים לו.

 

בברכה לכל הרכזים, ראשי האשכול והעמיתים,

 

 

גדעון ברוידא

בנק הזמן 'גינות העיר'.

 

 

 

 

 

אדגר כאהן:

 

 

בנק הזמן החל את דרכו בישראל רק ב-2002, אך בעולם הוא הופיע כארגון מגובש כבר בשנות השמונים של המאה העשרים. גם הכיסוי האקדמי של בנק הזמן החל בעולם, ובעיקר בארצות הברית, כבר עם התחלתו של הבנק, ואלו בישראל הכיסוי האקדמי הוא עדיין מוגבל מאד. ברמה התקשורתית בנק הזמן בישראל זכה לכיסוי נקודתי מסוים: מאמרים בעיתונות, באינטרנט, וכתבות או ראיונות ברדיו ובטלוויזיה. החשיפה התקשורתית הובילה אמנם להגברת הידע על מציאותו של בנק הזמן בישראל, אך עדיין לא עוררה התעניינות אקדמית ראויה לשמה.

 

חשיבותו של המחקר האקדמי הקשור בבנק הזמן היא מובנת מאליה: חוקרים מתחומי הסוציולוגיה, הפסיכולוגיה, הכלכלה, הרפואה, העבודה הסוציאלית, האנתרופולוגיה וחקר הקהילה מפיקים מתופעת בנק הזמן את משמעויותיה והשלכותיה, ובכך מסייעים להבין ולהסביר את התופעה האנושית המופלאה הזאת בצורה מסודרת ושיטתית; ובה בשעה הם מסייעים "למכור" אותה לגורמים ממסדיים או לקהילות, ובכך הם תורמים לביסוס ולחיזוק הבנקים הקיימים ולייסודם של בנקים חדשים.

 

בארצות הברית, כמו שנהוג בארצות הברית, ליווה המחקר האקדמי את בנק הזמן מתחילת דרכו. אוניברסיטאות לקחו חלק פעיל בהקמתם ובביסוסם של בנקי זמן פונקציונאליים, כלומר כאלה שהואילו למוסדות אלה ואחרים לקדם את האינטרסים שלהם ולהקל על עלויות כספיות. נקל להבין, שבעקבות מחקרים מקצועיים כאלה שהוגשו לממשלה הפדראלית או המדינתית, באמצעות נבחרי הציבור, הושגו תקציבים שאפשרו הקמתו ותפעולו השוטף של בנק הזמן.

 

המדור הזה יוקדש, אם כן, למחקר האקדמי בעולם בנושא בנק הזמן. יוצגו בו חוקרים ומחקרים על בנק הזמן. החומר הזה יאפשר לרכזים, ראשי אשכול ועמיתים בבנק הזמן להכיר את תופעת בנק הזמן על כל צדדיה, וכן להציג את בנק הזמן בצורה מושכלת יותר בבואם להרחיב את הפעילות של בנק הזמן בקהילות שלהם.

 

מטרתו האחרת של המדור הזה היא לעודד את המחקר האקדמי בישראל על בנק הזמן. ברור, שמחקר כזה יהיה מסוגל להיבנות רק על בסיס איתן של בנק הזמן בשטח. רק על סמך נתונים אמינים וזמינים יכול יהיה חוקרים מתחומי האקדמיה השונים להפיק מחקר רציני, משמעותי ומועיל.

 

 

 

 

ביום שלישי, 29.7.2008, נערך בירושלים כנס אוריינטציה לרכזים חדשים של בנק הזמן. המינהל הקהילתי של תלפיות-מזרח ארח את הכנס. רכזת בנק הזמן של תלפיות-מזרח, חוה אברמוב, גייסה את הזמן ואת האנרגיות הנדרשות להכין את האירוח, ועל כך נתונה לחוה תודה גדולה.

 

בכנס נכחו רכזים ותיקים יותר או פחות, וכן רכזים לעתיד. פרט לירושלמים – אפרת והדסה מרמות, סיגלית, אלנה וחוה מתלפיות מזרח, הגיעו דוד מקיבוץ אפיקים בצפון, נמרוד מבנימינה, אורה משפיר, בילי ונירית מרעננה, אורנה ועופר מקיבוץ ניר-עם בדרום, אתי, סימה ועינת מכפר סבא, וראובן ממודיעין. כיבדה אותנו בנוכחותה המתמידה והתומכת זהבה מהג'וינט. יורי מהחברה למתנ"סים ברך את המתכנסים וסיכם את המפגש.

 

איילה וול, המנחה של הבנקים באזור ירושלים, הנחתה והדריכה את המתכנסים. לצידה היתה נוכחות משמעותית של ראשי אשכול של בנק הזמן מהמינהל הקהילתי 'גינות העיר' (איילת, חוה, בריג'י, גדעון), שהגיעו במטרה להביא מהשטח ניסיון אמיתי, ממקור ראשון, שממנו ניתן ללמוד כיצד יש להקים בנק זמן ולתחזק אותו, וממה להימנע בתהליך, כדי לחסוך זמן יקר ולא "להמציא את הגלגל".

 

הדגשים בכנס היו על תהליך הקמתו של בנק זמן, בניית צוות ההיגוי הקבוע והנחוש, שיווק הבנק, אירוע הראיון האישי, המעקב אחרי השיבוץ וה'שידוך', וכן על בעיית הדיווח של עמיתי הבנק על חילופי השעות. איילה הדגישה את ההכרח להתייחס לבנק בשני מישורים: המקומי – המיקרו, והכלל מערכתי – המקרו. הוקדש זמן לליבון ההבדלים שבין בנק הזמן לבין ארגון של מתנדבים. אחת המסקנות המרכזיות שהועלו במפגש היתה, שהקמתן של קבוצות במסגרת בנק הזמן היא המפעל החשוב ביותר לבנק חזק: אם כי חילופי הזמן בין עמיתים יחידים בבנק חשובים מאד ליצירתה של קהילה מלוכדת, בכל זאת הקבוצות מייצגות את הפעילות המלכדת ארוכת הטווח בצורה המובהקת ביותר. לכן, מראש, יש להקדיש מאמץ מועדף לנושא הקמתן של קבוצות.

 

על פי תגובותיהם של המשתתפים, הכנס היה מועיל: פרט לכך שנוהל בצורה עניינית והחומרים שהוצגו בו היו מאורגנים היטב, האווירה היתה טובה ונשאר "טעם של עוד". הודגש הצורך לערוך מפגשים כאלה אחת לתקופה, ולפזר את המפגשים האלה על פני כל הארץ, כדי לקרב את צוותי הבנקים אלה לאלה.

 

 

 

 

ביום ראשון, 3.8.2008, נערך בבנק הזמן של בית צפאפה כנס עמיתים, ראשון מאז הוקם הבנק לפני שנה בדיוק.

 

למפגש הגיעו כחמישים נשים וילדים, ומעט גברים. ראנה אסעיד, רכזת הבנק, ברכה את הבאים, ואחריה דבר מנהל המרכז הקהילתי. אחת העמיתות בבנק ספרה על הנתינה שלה – סריגה, והסבירה שאפילו הכינה מספיק צמר עבור מי שיקבל ממנה לימוד סריגה. אחריה דבר עמית בבנק, שתיאר את התכניות שלו בבנק.

 

אבל מסמר המפגש היתה הצגת תיאטרון של שחקנים מקצועיים, מוכרים היטב לציבור דובר הערבית מהצגות תיאטרון וטלוויזיה בערבית, שבהם הם מעורבים. מתוך החומר שראנה הציגה בפניהם על בנק הזמן והעקרונות שלו הכינו השלושה הצגה מלאת הומור וקצב, שנמשכה כשעה.

 

ההצגה נסבה סביב משפחה – אבא, אמא ובן. האבא מתלונן בפני האשה, שהוא לא רואה את הבן בבית, ומאשים את האמא בכך שהיא לא ממלאת את תפקידה כהורה כמו שצריך, והוא מודאג שהבן ייצא נפסד מהחינוך הגרוע שהוא מקבל מאמו. אלא שהאמא מספרת לאבא שלהפך: הבן עסוק במיזם שנקרא בנק הזמן (בערבית: 'בנק אל-עטאא אלמתבאדל', או "בנק הנתינה ההדדית"). האבא מתפלץ מהגילוי הזה ולא מבין מהו הדבר המשונה הזה, בנק הזמן. ואז האמא והבן טורחים ומסבירים לו, שוב ושוב, מה זה בנק הזמן, ואיך הבן שלהם מקבל הדרכה במחשבים. לאט לאט האבא מבין את העניין, מתרצה, והיחסים שלו עם הבן הולכים ומתחזקים על רקע הפעילות שלהם בבנק הזמן. ההצגה מסתיימת בשירה – שיר שכתבו השחקנים על בנק הזמן.

 

ההצגה היתה משעשעת, והקהל ממש השתולל מצחוק. הרעיון ביסודו מעולה: המחשה של בנק הזמן באמצעות הצגת תיאטרון!