עלון בנק הזמן –
ירושלים
25 בנובמבר, 2008
מומלץ לפתוח את העלון כקובץ וורד בקישור בתחתית העמוד
ברק אובאמה –
הנשיא-הנבחר הקהילתי ביותר בהיסטוריה של ארצות-הברית
בנאום הניצחון במערכת הבחירות, שנשא ברק אובאמה בשיקגו, הוא הקפיד לציין שהמערכה לא החלה את דרכה במסדרונות הממשל של וושינגטון אלא בתוככי קהילות קטנות ונידחות ברחבי ארצות הברית. זה לא ניצחון שלי, אמר, אלא נצחונם של האנשים הקטנים, שעבדו ללא לאות בתוך הקהילות שלהם כדי להביא לשינוי בוושינגטון.הנתונים מראים שאובאמה השיג סכום עתק למערכת הבחירות שלו בעיקר מתרומות קטנות, באמצעות האינטרנט, שהממוצע שלהן 80$. בהתאם, במהלך הנאום הפציר אובאמה בבוחריו בפרט ובאמריקאים בכלל, לקחת אחריות אישית וקהילתית אקטיבית, כדי להחזיר את ארצות הברית לעוצמתה, שנפגעה אנושות מבחינה כלכלית וחברתית. האחריות האזרחית מתחילה באחריות האישית, והביטוי לנשיאה באחריות הזאת היא לעבוד איש איש בתוך הקהילה שלו.
בפגישות עם בוחרים אובאמה נהג להפציר: "אני לא רק אבקש את הקול שלך בבחירות; אני אבקש את שירותך והאזרחות האקטיבית שלך כאשר אהיה נשיא ארצות הברית."* ואמנם, מארגני מערכת הבחירות המוצלחת לא הלכו לישון לאחר הניצחון: הם ממשיכים את הקשר עם הבוחרים דרך האינטרנט, ומנהל מערכת הבחירות, דייוויד פלוף, פנה בעצמו לעשרה מיליון מבוחריו של אובאמה בדואר האלקטרוני בבקשה: "כמו במערכת הבחירות, החלטנו לעשות דברים בצורה אחרת", כתב. "נותרו כמה שבועות עד ההשבעה, ולכן אני מבקש להמשיך את הקשר ההדדי עם הבוחרים ולשאוב מכם שיתוף פעולה שוטף בהקמתו ועיצובו של הממשל החדש ובהמשך הפיתוח שלו לאחר מכן."
גם בראיון של הזוג הנשיאותי בתכנית "60 דקות" הסבירה מישל אובאמה, שכפי שהיא עבדה בכל קהילה שבה היא התגוררה בעבר, גם עכשיו היא תפנה לפעילות קהילתית נמרצת בקהילה החדשה שלהם – וושינגטון הבירה. וכמה מוזר, שאותה שכונה שכוחת-אל בדרום שיקאגו, שבה פעל ברק אובאמה את פעילותו הקהילתית במשך שלוש שנים, הפכה עכשיו לאתר תיירות הומה ומבוקש. אובאמה גם עודד במהלך מערכת הבחירות שלו את הקמתה של קהילת אינטרנט ענקית, שעוד ייכתבו עליה דוקטורטים בסוציולוגיה, מדע המדינה ומחשבים**.
אובאמה חוזר ומציין, שהדמות ממנה הוא שואב השראה הוא אברהם לינקולן, הנשיא ה-16 של ארצות הברית, שנבחר ב-1861. כמו תקופתו של לינקולן, אובאמה חש שארצות הברית עברה בשנים האחרונות משהו דומה למלחמת אזרחים – קפיטליזם אלים וניכור חברתי חריף. התרופה גם עתה היא: תיקון חברתי ופוליטי לקראת חזרה לבניית אומה מלוכדת, מלמטה.
אדגר כאהן, מייסד בנק הזמן העולמי, כתב ש"אובאמה פנה בהחלטיות אל העצמי החיובי שלנו כאזרחים."*** אדגר כאהן עצמו עסק כעורך דין צעיר בפעילות קהילתית באוכלוסיות חלשות והקים דורות של עורכי דין, שהחלו את דרכם המקצועית בסיוע לאנשים בקהילות חלשות. ממשלו של ברק אובאמה יעלה את נושא הקהילה למודעות החברתית, וניתן להניח שמהלך זה יעודד גם יוזמות חדשות של בנק הזמן בקהילות ברחבי ארצות הברית.
*I won't just ask for your vote as a candidate; I will ask for your service and your active citizenship when I am President of the United States
*** “Obama has consistently appealed to our better selves as citizens.”
הגינה הקהילתית ובנק הזמן
ישראל מרגליות בגינה הקהילתית
הגינה הקהילתית במוזיאון לטבע נחה בשנת השמיטה. הזמן נוצל לתכנן, להתארגן ולהחליט מה יש לעשות. מיד כשהסתיימה שנת השמיטה "התלבשו" הפעילים הקבועים על הגינה: הכשירו את השטח ושתלו, שתלו, שתלו. ביום שטוף שמש הם הזמינו את הקהילה לבוא, לשתול ולהתחבר לגינה הקהילתית, וההיענות היתה מרשימה: מבוגרים, צעירים וילדים הגיעו, בחרו שתילים ולכלכו את הידיים באדמה הדשנה.
ישראל נמצא שם מההתחלה, לפני קצת למעלה משנתיים. הוא הגיע דרך בנק הזמן. הקישור – ה"מרתני", היוזמה להכין תלמידי תיכון לבגרויות, שאליה התגייס בצוות המורים. כאן נוצר הקשר בין קבלה לנתינה: "התלמידים ב"מרתני" התחייבו להחזיר שעות לקהילה, והוכוונו גם לגינה הקהילתית, כך שפירעון ה"חוב" שלהם למרתני היה בעבודה בגינה. קובעים שעתיים בשבוע בגינה, ואני מצאתי את עצמי בא לתת דוגמה אישית ." תוך כדי ההנחייה הוא עצמו התחבר לגינה ונשבה בקסם הפעילות. "העבודה בגינה נתנה לי הרבה. הפעילות בגינה מתנהלת בכמה רמות – אחד לאחד, בקבוצה ומול הקהילה. זה נשמע אזוטרי, אבל זה קיים!"
"בגינה אנחנו מגדלים ירקות, צמחי תבלין, צמחים מושכי פרפרים ועוד, ובתוך כך נוצרת תשתית למקום לילדים והורים לבוא מהאספלט אל האדמה, לקדם את ההבנה של המהות שלהם ושל הסביבה. ויש הרבה מה להרוויח מזה. כל שעה שמושקעת מניבה פירות עשרות מונים יותר. וכל מי שאי-פעם ייכנס לגינה בעתיד ייהנה ממה שהוא ויתר הפעילים עושים שם עכשיו."
ישראל אומר, ש"האדמה רגישה לתשומת הלב האנושית ויודעת להמתין עד למתן התמורה באמצעות גדילה יוצאת דופן של ירקות. באדמה הזאת לא נגעו הרבה מאד זמן והיא חיכתה למישהו שיבוא ויזיז את האנרגיה הטמונה בה. לזה התחבר הידע המקצועי, שסיפק המינהל הקהילתי." ישראל ויתר הפעילים הביאו את ה'שיגעון' ואלאור ועינת הביאו את הידע. ואז היו ארועי השתילה, אנשים עברו באזור והתרשמו, העבירו את דבר הגינה מפה לאוזן. קבוצות מגיעות, יש ימי עבודה, הורים מביאים ילדים, כך שהפעילות הקהילתית לא נעשית בתוך חדר או אולם אלא בחוץ, בטבע.
לדעתו, "בנק הזמן יכול להיות מכשיר מצויין ויעיל להתחיל גינה קהילתית. יש שיתוף בין בנקים וניתן להיעזר בידע ובגינות הקיימות שבנק הזמן הקים בירושלים: מה לעשות ובעיקר מה לא לעשות, לכוון את המכניקה הרגשית הדוחפת לעשייה לכיוון הנכון, ובשילוב הרמוני עם יתר העוסקים במלאכה."
"קל לאבד תקווה ומרץ ולהרים ידיים אם עושים טעות. הסוד הוא להפעיל את האנשים בצורה הנכונה ובמידה הנכונה, לשתף, להסביר, להוות דוגמה, להנחות את האנשים החדשים ולכוון את הפעילות כך שתהיה לטווח הרחוק".
וכאלו לאשש את הקשר בין בנק הזמן והגינה הקהילתית, שני סוגים של כלכלה קהילתית – בימים אלה לקחה על עצמה איילה וול, שהקימה את בנק הזמן ב'גינות העיר', את תפקיד ההנחייה של נושא הגינות הקהילתיות מטעם החברה הירושלמית למתנ"סים.
יום השתילה בגינה הקהילתית
שנה לכנס הבינלאומי של בנק הזמן
בנובמבר 2007 התקיים במדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית כנס בינלאומי של בנק הזמן. דר' אדגר כאהן(תמונה), יוזם בנק הזמן, אירגן את הכנס המעולה הזה על שפת אגם בקמפוס של האוניברסיטה של מדיסון. כשלוש מאות יזמים ורכזים של בנקי זמן מכמה עשרות ארצות ברחבי העולם לקחו חלק בכנס.
הכנס ארך שלושה ימים, שבמהלכם התקיימו מדי יום כמה פאנלים מקבילים, מ-8 בבוקר עד 7 בערב. הפאנלים כללו נושאים שקשורים באופן ישיר או עקיף לבנק הזמן: הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה, הכלכלה, הבריאות, הרווחה, הקרימינולוגיה, הפנאי, הגיל השלישי – ובנק הזמן.
נפל בחלקי להשתתף כנציג בנק הזמן בישראל בכנס המרתק הזה, שכאשר הגיע לסיומו אנשים התקשו לעזוב ולחזור הביתה. קפצתי מפאנל לפאנל, כדי שלא אחמיץ תכנים מרתקים – אבל האיכות היתה ברמה כזו שאי אפשר היה לתפוס הכל. מהמפגש האישי שלי עם אנשי בנק הזמן מכל העולם (הולנד, ניגריה, אוקראינה, בריטניה, גרמניה, קוריאה ועוד ועוד) התבררה לי בצורה מובהקת גדולתו של רעיון בנק הזמן. אם כי אין בנק זמן אחד דומה לאחר, הרי שהעיקרון המרכזי של נתינה ולקיחה על פי מטבע הזמן פועל היטב, אם במסגרת קהילתית גיאוגרפית או פונקציונלית (מוסדית).
הכנס הבינלאומי הבא של בנק הזמן אמור להתקיים ב- 2009 במדיסון. יש לקוות, שישראל תזכה לארח את אחד הכנסים הבינלאומיים של בנק הזמן בעתיד.
אדגר כאהן וגדעון מישראל בכנס בנק הזמן
בנק הזמן בניו יורק
העלון הזה נכתב בניו יורק, ואני יכול להעביר לקוראים חוויות טריות משתי פעילויות של בנק הזמן בעיר הענקית והמגוונת הזאת. את המידע העדכני על פעילויות של בנק הזמן בניו יורק אני מקבל מהמנחה האזורית, מאשי.
ב-19.11 נכחתי במפגש חברים של בנק הזמן בשכונה הנמצאת בפינה הצפונית-מערבית של העיר. זהו בנק חדש, שרובו מורכב מאוכלוסיה דוברת ספרדית. המפגש התקיים באולם מרווח של כנסייה לותרנית, והתכנית היתה ספונטנית: הוגשה ארוחת ערב על טהרת המטבח הספרדי, שבשלו והגישו חברים בבנק הזמן, ובמהלך הערב היו מוסיקה וריקודים. מתוך כ-300 העמיתים בבנק הגיעו למפגש כ-60: בעיקר נשים, אבל לא מעט ילדים וצעירים. אלי התחברה אלה, אשה שנולדה בתל אביב, וכשהיתה ילדה, בשנות החמישים, עברו הוריה, פליטי שואה מגרמניה, לארצות הברית. העברית שלה נשארה טובה למדי. "הם מתעסקים יותר מדי באוכל", התלוננה בקול רם בעברית על הבנק, ואיש לא יכול היה להבין ולהיעלב.
המפגש השני היה ב-20.11, בקצה השני של ניו יורק, באזור צ'יינה טאון. 40 העמיתים שהגיעו בערב למרכז הקהילתי היו ברובם סינים, והרכזת, אני (בתמונה), היא ילידת טייוואן. כאן לא חשתי זר: ביקרתי כאן בארוע דומה לפני כשנה ועכשיו פגשתי מכרים ותיקים. היה מעניין: לטובתם של העמיתים הלא סיניים התנהל תרגום לאנגלית ולספרדית של כל הדברים שנאמרו בסינית. גם כאן התמקד המפגש בארוחה סינית מגוונת, ובמהלך הערב ניגן אחד העמיתים מפינת האולם בקלרינט עצוב ומייבב מוסיקה של שנות החמישים. איפה אתה, פליני?
הישגו המוחשי הניכר של בנק הזמן הזה הוא שורת ההסכמים שיזם עם עשרות עסקים בקהילה, שמעניקים הנחות משמעותיות לעמיתים בבנק הזמן. רשימת העסקים מגוונת ומרשימה: מסעדות, ביגוד, מזון, אלקטרוניקה, ביטוח, ריהוט, בתי מרקחת, סוכנויות נסיעות, בידור ועוד.
בנק הזמן ב-וודסטוק, מדינת ניו יורק
רכזת בנק הזמן בעיירה וודסטוק, קריסטין, שלחה לעמיתי הבנק את הפנייה הזאת, בעקבות בחירתו של ברק אובאמה לנשיא ארצות הברית:
Barak Obama has given us a wonderful message with his “yes, we can!” speech. Our TimeBank is uniquely formed to be in that image of possibilities. We are here to help each other. We lend a hand. We share. Why not take a cruise through the WTB Marketplace (GIVE & RECEIVE) and see if you can fill someone’s wish or need this week. There are many who still need help closing gardens, raking and winterizing. Call a friend & help out another friend!
תגובות
שמחתי למצוא בעלון ראש השנה מאמר שמתייחס לעבודתו של אד קולום, אבל נדמה לי שיש מקום לחדד את אחד מהמונחים שמופיעים שם וכוונתי ל"מבוגר/ים".
התקבל אצלי הרושם שהמונח מבוגר/ים נמצא שם בשימוש שמעין תחליף ל"סניורים" או ל"מבוגרים בכירים - מבוגרים מאוד", כלומר למשהו שנימנה על כל אותם "מונחים מכובסים" כמו "גיל זהב/שלישי" שמחליפים את המונחים העבריים "זקן" או "זיקנה". את עצמי אני תופסת, כמי שמנסה לתרום לביצור מעמדם של הזקנים, כלומר של הקשישים, הישישים, שהם "גבוהי-גיל" ועלולים לסבול מפגעי זיקנה ולכן אני מגלה אולי רגישות- יתר לנושא ועימכם הסליחה והמחילה אם לא לכך התכוונתם.
בכל מקרה, אשמח אם תוכל/ו להזדמן למפגש בנושאי זקנים וזיקנה בירושלים, שעומד להיערך בכיכר ספרא בתשעה בדצמבר ש"ז. הכנס מאורגן ביוזמת המועצה לאגונים התנדבותיים בירושלים.
בברכה רבה,
עדה הרצברג
(-) חברה בהנהלת המועצה לארגוני המתנדבים, ירושלים.
לעדה שלום -
תודה על תגובתך על העבודה של אד קולום. חזרתי ובדקתי את המינוח של קולום כשהוא מטפל בנושא בנק הזמן והאוכלוסייה המבוגרת.לאורך כל הטכסט משתמש קולום בהתמדה בשני מונחים: Elderly ו- Aged. הוא נמנע מלהשתמש במונח Senior citizen כי הוא כוללאת הציבור הזה בתוך שני המונחים האלה. במחקר שלו קולום טוען, שככל שהאדם זקן יותר, יש לו יותר צורך בעזרה, אלא שהוא מגלה
בדרך כלל רתיעה מלבקש עזרה, ומעדיף את עקרון ההדדיות - הקבלה והנתינה. בגילים המתקדמים גם מצטמצמים מאד אפיקי ההתקשרותעם אנשים בקהילה, ולכן בנק הזמן הוא פיתרון מצויין לבעייה הזו: החיבורים בתוך בנקי הזמן שהוא חקר חורגים מתחום הגיל, אלא נוצריםחיבורים עם כל מגוון העמיתים בבנק.
נכון, אנחנו מתמודדים בשפה עברית למצוא את מונחים המתאימים, כדי להימנע מפגיעה באדם המבוגר. בעברית יש לעיתים קונוטציות שליליות ואולימעליבות.לכן נראה לי ששני המונחים של קולום נשמעים ענייניים, חפים מכל מטען מעליב או פוגע, ולוואי ונמצא כאלה גם בעברית.
בברכה,
גדעון ברוידא
יש לך תגובה? יש לך הצעה למאמר לעלון?