עלון בנק הזמן –
ירושלים
16 באוקטובר, 2008
סוכות
מומלץ לפתוח כקובץ וורד בקישור בתחתית העמוד
בנק הזמן וארגונים חברתיים בקהילה – איך נעבוד יחד?
בירושלים בכלל ובכל שכונה בפרט ישנם ארגונים חברתיים רבים מאוד, העוזרים כל אחד בתחומו לקבוצות תושבים שונות.
עם הקמת פרויקט 'בנק הזמן' היה ברור, שבהתאם לערכי הבנק (בניית קהילה ופיתוח סולידאריות חברתית) הבנק והארגונים החברתיים ישתפו פעולה.
בתחילה הוקמו ועדות היגוי, שבהן ישבו נציגים של הארגונים השונים וחשבו יחד איך יוכלו לסייע זה לזה על פי ערכי 'בנק הזמן'. לאורך השנים, בעקבות הצמצום בכוח האדם וגדילתם (לשמחתנו) של הסניפים השונים, השולחן העגול התמסמס והפסיק לפעול.
אנו, ב'בנק הזמן', המשכנו לתמוך וליצור קשר עם ארגונים אלו. הצענו לחברי הבנק לסייע להם וביקשנו מהם בתמורה סיוע בנושאים שאנחנו היינו זקוקים להם.
השנים חלפו להן, ונתקלנו בשתי בעיות מרכזיות: הראשונה, חברי בנק רבים נתנו שעות רבות לארגונים וצברו לזכותם מאות שעות. כאשר ביקשו לקבל שעות אלו בחזרה גילינו שהבנק לא יכול להחזיר לעמיתים אלה מספר רב כל כך של שעות. הבעיה השנייה הינה התחלופה הגבוהה של אנשי הקשר בארגונים. אותם אנשים, שאיתם נוצר הקשר לראשונה, עזבו את תפקידם ובמקומם הגיע דור "אשר לא ידע את יוסף", עובדים שלא יודעים שהמתנדבים שיש להם הינם חברים בבנק הזמן ולכן, לפעמים גם מסרבים לשתף פעולה איתנו כאשר אנו מבקשים סיוע בתמורה לכל אותן השעות שניתנו להם.
בימים אלו אנו – אני וראשי האשכול בבנק שלנו, מנסים לטקס עצה ולחשוב, איך ניתן לשפר את הקשר עם הארגונים החברתיים; איך ניתן לתמוך בהם - מבלי שהבנק ייפגע מכך? איך ניתן ליצור את הקשר גם בין הארגונים השונים ולמנף קשר זה לטובת כלל הארגונים והעיר בכלל?
שירה אבני
בנק הזמן – 'גינות העיר'
מטבע קהילתי
המשבר העובר בימים אלה על עולם הכספים, משבר שמשפיע בצורה ישירה או עקיפה על כל אחד מאיתנו, ושהכניס את העולם למצב קיצוני של אי-ודאות וחרדה – מחדד עוד יותר את צידוק קיומו של המטבע החלופי הקהילתי. תהליך הגלובליזציה חיבר במהירות גדולה (מדיי?) את מרבית משקי הכלכלה בעולם למסכת כלכלית מחוברת עד כדי כך, שהמשבר החמור שפעפע בארצות הברית מאז שלהי 2007 הפך די מהר למשבר גורף כלל עולמי, שבשל חומרתו אילץ ממשלות לפעול במשותף כדי להתגבר עליו, והמאמץ הזה עדיין בעיצומו.
הגלובליזציה נוצרה במטרה לאחד את העולם למסכת כלכלית אחידה ומגובשת יותר, אך בתוך כך גרמה לפגיעה אנושה באופיין הייחודי, או אף בקיומן בכלל של קהילות מקומיות, שהלחץ הכלכלי החליש ולעתים רושש אותן. בעקבות הגלובליזציה הדינאמית חש כל אחד מאיתנו חשוף יותר לתהליכים שמתרחשים במרחק רב מהקהילה שלנו, ופגיע יותר למעשיהם ומחדליהם של גורמים כלכליים ופוליטיים, שאין לנו כל קשר ישיר איתם. לא מן הנמנע, שהמשבר העולמי שאליו נקלע העולם כעת, ושעלול להימשך עוד זמן מה, יתרום את תרומתו להתחזקותם של מטבעות קהילתיים קיימים ואולי אף יעורר קהילות נוספות בעולם לאמץ את השיטה.
בנק הזמן מציע רק סוג אחד של מטבע חלופי קהילתי. גם הוא נועד להחליף את המטבע הלאומי, המחבר את כל האזרחים בהליך כספי אחיד ומוסכם, בסוג אחר של הליך חליפין קהילתי, שנועד לחזק את הקהילה ולשמור את משאביה הפנימיים בתחומה. אלא שבעוד שבנק הזמן משתמש במטבע יחידת הזמן (שעה), הרי שקהילות אחרות בעולם משתמשות במטבעות חלופיים מסוג אחר, שאחד מהם הוא שטר מודפס, המקובל על אותם חברי הקהילה המעונינים להשתמש בו, ומשמש להם כהליך מקובל להחלפת מצרכים ושירותים אך ורק בתוך הקהילה שלהם. זאת, במקביל למטבע הלאומי הרשמי, ולכן הוא נקרא "מטבע מקביל", "חלופי" או "משלים".
המטבע המקומי מספק את אותם צרכים שהקהילה זקוקה להם ושהכסף הלאומי איננו יכול לספק, מכיוון שהכסף הלאומי הוא מוגבל בכמות ונתון לשליטתם של הבנק המרכזי ושל כוחות השוק. המטבע המקומי הוא גורם חברתי דמוקרטי, והכמות המצויה של המטבע הזה תלויה לחלוטין בקהילה, ללא כל השפעה מבחוץ. ניתן לומר, שמטבע מקומי הוא ביטוי לעשייה האנושית בתוך הקהילה, שניתן להמיר אותה בעשייה אחרת באמצעות המטבע הקהילתי הזה.
המטבע המקומי הקנדי, 1936
כאמור, המטבע המקומי משלים את המטבע הלאומי בשעה שהמטבע הלאומי הוא פחות זמין, או יקר מדיי (כאשר הריבית במשק גבוהה). והנה בשעה זו ממש מצוי העולם במצב של הקפאת ההון המצוי בידי המערכת הפיננסית, מתוך חוסר האמון ההדדי שהשתלט על המערכת הבנקאית, וכאן בדיוק בולט מקומו של המטבע המקומי הקהילתי, בקהילות שבהן הוא קיים: אין לו שום זיקה למה שקורה עם הכסף ה"אמיתי" בעולם.
בהיסטוריה המודרנית, בעקבות המשבר של 1929 הופיעו בארצות הברית וקנדה מטבעות מקומיים במאות קהילות. בשנות השלושים, כאשר המשבר הכלכלי הגיע לאירופה, גם שם התעוררו קהילות (בעיקר בסקנדינביה, גרמניה ואוסטריה) ויצרו לעצמן מטבעות מקומיים.
ברחבי העולם היום יש כיום כמה אלפי מטבעות מקומיים. לאחרונה נתקלתי, לשמחתי, ב'טיימס' האנגלי במאמר על הלירה של לוס, The Lewes pound , מטבע מקומי של מחוז במזרח ססקס, שקיים כבר שנים רבות, מאז 1789. בעקבות הזעזועים הקורים היום במערכת העולמית הוא מקבל דחיפה רצינית ומשנה תוקף: במאי 2008 נוצרה התעניינות קהילתית גדולה בחיזוקו של המטבע, מתוך רגשות פטריוטיים מקומיים חזקים, שהתעוררו מתוך הרגשה של איום אמיתי מבחוץ על חוסנה הכלכלי של הקהילה. המשימה העומדת בפני מובילי המהלך היא, שיותר ויותר מהעסקים המקומיים והאנשים החיים בקהילה יכבדו את המטבע המקומי לצד המטבע הלאומי, לקנייה, מכירה ותשלום משכורות, וכך ישאירו את משאבי הקהילה בתוכה ויחזקו את
הסולידריות ההדדית. השטרות מונפקים
על פי הדרישה, וככל שמספר השטרות
המצויים במחזור המסחר גדול יותר, כך
המטבע הקהילתי "לוס פאונד" –
מבט קדמי ואחורי
חזקה יותר הכלכלה הקהילתית וכך
נשמרים יותר משאבים כלכליים ואנושיים
בתוך הקהילה.
ג'ון בריסטו, חבר בוועדת ההיגוי של
היוזמה, אומר בראיון ש"המפתח הוא
לחזק את המגננה שלנו בפני זעזועים
עתידיים. הזמנים נעשים קשים, בעיקר
בנושאי המזון והאנרגיה. ככל שנתמודד
נגד זה ביחד ניצור קהילה חזקה יותר.
אנחנו זקוקים לניסיון המשותף כדי לגבש אותנו ולהבין, שבמקום לחכות בחוסר מעשה, נוכל להתכונן לעתיד ואולי אף ליצור אותו".
פרסומת של חנות שוקולד
לא רחוק מקהילת לוס שוכנת קהילה אחרת, טוטנס
Totnes Totnes. במרץ 2007 החליטה קבוצה של מנהיגים קה
בקהילה לחזק את הקשר והסולידריות בין חברי הקהילה, כדי להתמודד הקהילה, כדי להתמודד עם האתגרים הכלכליים והסביבתיים. לשם והסביבתיים שצופן העתיד. לשם כך יזמו הנפקת מטבע מקומי, מטבע קהילתי, Totnes Pound. קיומו של מטבע מק
מקומי נועד לחזק את המודעות האישית בנוגע לשימוש לשימוש של כל אחד בכסף שלו – לאן הכסף הולך,
למי הוא עוזר, כיצד אפשר להפיק ממנו יותר תועלת למען הקהילה?
בטוטנס הרחבת השימוש במטבע המקומי מיועדת יותר מכל להעדפת פתרונות מקומיים קהילתיים למשבר האנרגיה. עד שהעולם ובריטניה יחליטו מה לעשות לפתרון המשבר, החליטה הקהילה למצוא פתרונות מקומיים, על ידי איגום המשאבים המקומיים של אזרחים, ארגונים מקומיים, בתי עסק, ומוסדות חינוך והפנייתם לפיתוח כלכלי אקולוגי מקומי.
שטר הכסף של קהילת לוס
הוא העתק של שטר הכסף
המקומי שהיה באזור במאה
התשע-עשרה
על השטר כתוב: "להמרה בעבור טובין ושירותים בבתי העסק המיועדים". כיום מסתובבים בקהילה כמה אלפי שטרות, וכמות השטרות המצויים בידי הקהילה תלויה באורח ישיר בדרישה של העסקים והאזרחיים לשטרות האלה. כל שטר בריטי רגיל שמוחלף עבור שטר קהילתי מגדיל את כמות השטרות ומשמעות הדבר שהכסף הזה נשאר בתוך הקהילה, ממנף את מחזור העסקים בה ומאיץ פעילות קהילתית ויוזמות קהילתית. הצלחת המיזם תלויה בחוזקה של המודעות הקהילתית ובביטחון של חברי הקהילה שזו אמנם הדרך הנכונה לחיזוק מקומי.
תופעת המטבע המקומי באנגליה מקבלת כיסוי תקשורתי נרחב יחסית, ותמיד אוהד. כך, למשל, ביומון 'אינדפנדנט' הופיע ב-1.5.2008 מאמר ארוך על המטבע של טוטנס, שנשא את הכותרת: "הם לא רק קונים בתוך הקהילה בטוטנס - יש להם אפילו מטבע משלהם". אחד היזמים, נואל לונגהרסט, מצוטט במאמר כך: "הרעיון הוא להשאיר את הכסף במקום, וכך להשאיר את העושר בתוך הקהילה. אם אתה מתבונן במקומות עם הבעיות הכלכליות זה בגלל שהעושר זולג החוצה מהקהילה." העיתון מפרט את עקרונות היוזמה באריכות ומשבח אותה בכך, שכבר מהווה דוגמה לחיקוי בקהילות אחרות ברחבי בריטניה. ה'טלגרף' מספר בספטמבר האחרון על המטבע המקומי בקהילת לוס מתוך שבח ומספר על צוותי טלוויזיה מרחבי העולם שבאים למקום לצלם את התופעה. הבי.בי.סי. נותן את הביטוי המוחשי ביותר של המטבע המקומי, בצילומים שרשת הטלוויזיה מביאה ממקומות העסקים עצמם.
עכשיו, כאשר הכלכלה העולמית במשבר, אנגליה נכנסת למיתון, הלירה סטרלינג מאבדת גובה, ורגשי הכעס והתסכול של הציבור גוברים - ניתן להניח שלמטבע המקומי יהיו אוהדים נוספים.
גדעון ברוידא
בנק הזמן – 'גינות העיר'
עוד על כסף קהילתי – בעלונים הבאים.