ביום חמישי, 25.9.2008, נערכה פגישת ראשי האשכול של בנקי הזמן בירושלים, מעין פגישת מחזור של אותם ראשי אשכול שעברו את ההשתלמות שהגישה סיגל פרידמן-גמליאלי, מנהלת מכון לר להתנדבות ב"יד שרה", לפני כשנה. גם הפעם כיבדה אותנו סיגל בנוכחותה, ובקשה מכל אחד לספר על איזו חוויה חיובית בקשר לפעילותו בבנק הזמן. החוויות החיוביות שהושמעו עובדו לאחר מכן להסקת מסקנות על בנק הזמן.
מהשיחה הערה שהתפתחה התקבלה תובנה מעניינת:
אנשים שמגיעים לסף בנק הזמן עוברים ראיון. הראיון,
מסתבר, הוא האירוע המכונן בעל החשיבות הרבה
ביותר בקליטתו של עמית לבנק הזמן. במהלך הראיון
קורים, בעצם, כמה תהליכים מקבילים, שחלקם במודע
וחלקם בבלתי מודע: בזמן הראיון מתוודע המתראיין לא
רק לבנק הזמן, למטרותיו ולשיטת העבודה שלו, אלא
גם לו עצמו. בזמן שהעמית נשאל על רצונו לקבל ולתת,
הוא בעצם עובר איזה חשבון נפש או מאזן אישי, שאולי
לא היתה לו מעולם ההזדמנות או הדחף לערוך. ההיוודעות האישית הזאת מוצגת למראיין, אשר מייד משתדל למצוא לעמית החדש ערוצי פעולה וקשר מתוך מאגר האנושי של הבנק. גדולתו של הבנק היא בכך, שהוא מציע לעמית המצטרף זירה של אפשרויות התבטאות והתקשרות, אך זאת ללא לחץ של זמן או הוכחת יכולת או הסתגלות. לעמית החדש ניתנת תקופה בלתי מוגבלת להסתגל ו"למצוא את עצמו" בתוך הזירה החדשה, ו"להתבשל" בה כמה שיש צורך.
ישראל הביא דוגמה של עצמו: הוא הצטרף לבנק הזמן לפני שלוש שנים, עסק ב'מרתני' ובטיפוח הגינה הקהילתית, ישב על הגדר וחיכה לעיתוי המתאים לחבור לפעילות של הלקיחה והנתינה. עכשיו, לאחר שלוש שנים, נכנס לעניינים, והוא עמית פעיל ומשולב היטב בבנק. כמוהו, יש הרבה עמיתים שהם רשומים בבנק, אך הם יוצאים ונכנסים לפעילות, על פי מה שטוב ומתאים להם. מה שחשוב הוא, שבמהלך הזמן שבנק הזמן קיים, נוצרת רקמה חברתית (הביטוי הזה לקוח מהאנגלית: Community weaving). חוה ספרה על מצטרפת חדשה, שהיתה סגורה ומסוגרת בתוך עצמה, ותוך כדי ההשתלבות בבנק הזמן עברה תהליך של חיזוק האני ואיתור הצדדים החזקים שלה.
מסקנה נוספת שהוצגה היא, שהציר החזק של בנק הזמן הוא הקבוצה: בשעה שיש חשיבות רבה להחלפת הזמן הפרטנית בין עמיתים יחידים, שהיא למעשה עיקר הפעילות, הרי שהקבוצה מייצגת המשכיות, כוח, שרידות, וגם פתח ליצירתן של קבוצות חדשות. בעוד שהחלפת הזמן בין יחידים היא פגיעה, יחסית, למצבים אנושיים אובייקטיביים, הרי הקבוצה מתקיימת לאורך זמן אפילו אם עמית זה או אחר מחסיר פגישה או בוחר לפרוש. לכן היתה הסכמה, שאת נושא הקבוצה יש לקדם במערך הכללי של בנק הזמן.
בקשר לאופיו של בנק הזמן, גדעון הדגיש את העובדה
שבניגוד לארגוני מתנדבים, שהיום הם מנוהלים על פי
מתודות הנלמדות באוניברסיטה ("ניהול מתנדבים"),
הרי שבנק הזמן הוא ארגון עם אופי רגוע ושוויוני יותר,
שמאפשר לעמית להתפתח כאישיות קהילתית.
מסקנה אחרת, שהתגבשה רק אחרי תקופה ארוכה
של קיומו של הבנק, היא ששכבת ראשי האשכול היא
זו שלאורך זמן מתחזקת את הפעילות ומבטיחה את המשכיותו של הבנק. ניכר, שרכזים מגלים מוביליות גבוהה: מרבית הרכזים הם אנשים מוכשרים, ששוהים זמן מה בניהול הבנק, ועוברים הלאה לתפקידים אחרים (או נמצאים בחופשת לידה). לעומתם, ראשי האשכול הם מתוך הקהילה, ונאמנותם לבנק הזמן ופעילותם בו איננה מותנית בשכר או בקידום אישי, והם פועלים כצוות. יחד עם זאת, ברור שאין תחליף לרכז מקצועי ומיומן.
המפגש הזה היה חשוב ומרתק. ניכר היה שיש צורך במפגשים כאלה, שמחזקים את הלכידות של ראשי האשכול בינם לבין עצמם ויותר מזה - מסייעים להבנה עמוקה יותר של מה זה, בכלל, "בנק הזמן"?.
תגובות לעלונים הקודמים
מעניין.
חובה לציין את תרומתה של הקרן לירושלים למפעל זה [בנק הזמן] מיום הקמתו בירושלים.
נדים שיבאן,
מנהל מחלקת פרוייקטים
הקרן לירושלים.
* * *
מקסים מקסים מקסים. מקסים ומרגש.
והכלכלה החברתית הוא משהו להמשיך ולחפש אותו.
תודה.
רותי.
תגובות, מכתבים, חומר על בנק הזמן שלך, והערות לשם פרסום בעלון